ברשימה הקודמת הגענו לכפולה החמישית, ואנו ממשיכות עם
הכפולה השישית
יש לנו מעין "עיקר שכחתי", כלומר נ"ב, כלומר פרט ששכחנו להזכיר ברשימת המדרשים הראשונה: עקשנטע בנוי מסיפור מסגרת, ובמסגרת זו נתונים שלושת סיפורי הסבתא. סיפור המסגרת מתרכז בעיִר לבן ובאימו אפורה והוא מתרחש בהווה, ואילו סיפורי הסבתא מתרחשים בעבר. לכן הדפסנו את סיפור המסגרת בדיו שצבעה כביכול רענן, ואת סיפורי הסבתא הדפסנו בדיו שצבעה כביכול דהה בחלוף השנים.
הכפולה השישית כוללת הן חלק מסיפור המסגרת (דיו רעננה) והן חלק מסיפור סבתא (דיו דהויה): לבן מבקש מאימו אפורה לספר לו סיפור סבתא נוסף, את "עקשנטע ויונה: מעשה שאירע בכיפור", ואפורה מתחילה לספר אותו. האיורים מתארים את עקשנטע מעירה את חברי הקהילה ל"סליחות" ומסיעה אותם הביתה אחרי תפילת "נעילה" וצום כיפור. אמנם בישראל בדרך כלל חם בחגי תשרי (אכן, מזג האוויר מאפשר לישון בסוכה), אך חברי הקהילה באו מחורפים צורבים והם מתעטפים טוב-טוב בבגדים חמים.
הכפולה השביעית
את כל האיורים הכנו כזכור על גבי נייר מתוצרת Strathmore האמריקאית, לאחר שטבלנו אותו בתה שחור. בניסויי התה בזבזנו הרבה נייר, ובסגר הקורונה הראשון נותרנו בלי נייר ולא יכולנו להתקדם. בשלב מסוים הצלחנו להשיג ניירות צרפתיים ואיטלקיים, אך הם הגיבו לתה אחרת מהנייר האמריקאי, ולא יכולנו להתקדם. הבת הציעה לנו להשתמש בנייר שעשינו עליו את הטסטים לצבעים (מתוך מטרה לדעת איך הם נראים על נייר טבול בתה), והוֹפּלָה – יכולנו להתקדם. הכפולה השביעית נוצרה על נייר הטסטים הזה. האותיות F או FC מציינות עפרונות מתוצרת פאבר קסטל, ובשאר המקרים מדובר בעפרונות מתוצרת קארן דאש.
בצד הימני רואים את עקשנטע ניצבת על סיפון "גלילה", האונייה שאבא עלה בה ארצה, ומאחוריה מתרגש טווס הזהב. השקענו מאמץ רב בניסיון ליצור להם בבואה במים, ואילו הצלחנו הייתה עקשנטע חובשת כתר נוצות, כיאה ללוחמת נחושה.
הירח מעשן מקטרת ומהדהד את השיר "דוד ירח בשמיים/ לא עצם את העיניים/ כל הלילה לא ישן/ במקטרת מעשן (אנדה עמיר כתבה את המילים, והלחנים רבים; סבתא זימרה לנו את השיר במנגינת "הליכה לסורנטו"). הירח המקטר במקטרת מהדהד גם את רב החובל מהצד השמאלי. צד זה מראה את הדמויות לאחר שאונייתן נטרפה בים; הן חובשות לראשיהן אצות, במחווה לפסוק ו' מפרק ב' בספר יונה: אפפוני מים עד נפש תהום יסובבני סוף חבוש לראשי.
את תצלום האונייה גלילה תרמו לארכיון בית לוחמי הגטאות יוסף ופלה זליקוביץ.
