כבר הרבה זמן מתחשק לנו לספר על האיורים לעקשנטע, אילו מחשבות, תקלות ופתרונות עומדים מאחוריהם, ובשעה טובה אנחנו מגיעות לזה.
המאפיינים הכלליים
את כל האיורים הכנו על גבי נייר מתוצרת Strathmore האמריקאית, לאחר שטבלנו אותו בתה שחור כדי ליישן אותו. אף על פי שהפכנו את המטבח למעבדת טבילות, הצלחנו לחלץ רק מעט חוקיות: התקשינו להסיק באילו תנאים מתקבלות תוצאות יפות, ולמעשה התקשינו אפילו לבודד את המשתנים השונים (משך הטבילה, מספר הטבילות, מספר התמציות לנפח, זווית הייבוש וכיו"ב). בזבזנו עשרות גיליונות נייר. בעייתי הרבה יותר מכך – הטבילות יצרו בנייר גבעות וגומות, סורקי המחשבים קלטו אותן, והאיורים, נעבעך, פשוט הלכו לאיבוד בסריקה. ניסינו לגהץ את הנייר, לטבול אותו שוב ולייבש מתחת ללוח כבד, אבל לא הצלחנו להחליק אותו. בסופו של דבר איתרנו סורק חייתי בדפוס ABC עליו השלום, והבעיה נפתרה.
מעל כל איור מתנשא הר הזבל השולחני (רק לנו קשה להתעלם מהדמיון למצדה? האם אנחנו מטביעים את עצמנו באשפה כי אנחנו מתאבדים על קידוש הצריכה?). מימין להר רואים את הלבנה במילואה ובחיסורה, ומשמאלו זורחת השמש (אבא שאל מדוע היא אינה מחייכת). את ההשראה לקומפוזיציה זו שאבנו מאיורי מאמוּקה תאוואכאראשווילי ל"עוטה עור הנמר", מפני שמעל רבים מהם מתנשא הר (מדובר במהדורה אמנותית שאמא קנתה לנו בעקבות מסעותיה בגיאורגיה ובעקבות קרבתנו לרחוב שותא רוסטוולי).
הכפולה הראשונה
הכפולה הראשונה מתארת את שעת הט"ש (טרום שינה, לאלה שאין להם קשר קרוב מספיק עם הצבא) – נוהל השגרה המשולש הכולל ארוחת ערב, אמבטיה וסיפור. תחילה חשבנו לאייר כל אחד משלושת חלקי הנוהל, אבל אחרי כן שמחנו להיזכר שאבא האכיל אותנו באמבטיה כדי לרכז את התוהו ובוהו במקום אחד ולחסוך בעלויות הניקיון.
צד הכפולה השמאלי יוצר מעין בבואה לצידה הימני: את אפורה הרוחצת ומאכילה משקפת אפורה המספרת סיפור, את האמבטיה משקפת המיטה, והמזלף חוזר בדמות המנורה. הרפטטיביות הזו מתכתבת עם משפט שילדה אחת אמרה לאמהּ – "את רפטטיבית אבל לא סתומה" – והיא מזכירה שההורות עשויה במידה רבה מפעולות רפטטיביות נחמדות ומלבבות.
עוד פרטים שכדאי לשים לב אליהם: אפורה יוצרת מהעגבנייה אווירון כדי להנחית אותה בפה העיִר המתוק לבן; השמיכה מעוטרת בחמורים; למרגלות המיטה מונח הספר "חמורי על"; ולידו שוכב על צידו דגם של ג'יפ 22180 – זהו אחד מגיבורי הסיפורים, והוא ישכב שוב על צידו בכפולה השתים עשרה.
הכפולה השנייה
הכפולה השנייה מתארת את משק הפחים שסבתא עקשנטע נולדה בו ואת עבודתה. בצד ימין אפשר לראות שעל קיר הבית מטפס ופורח שיח געפילטע פיש. הכלים שמעליו ממחישים את שורת השיר "את, מכוש, טורייה וקלשון התלכדו בסערה", ושורה זו מזדמרת בכפולה העשירית. חלק מידיות הכלים אולתרו מענפי עצים. לבית מדרגות חיצוניות שמובילות לגג, והן רעועות ומסוכנות.
בצד שמאל האיור מסביר למה התכוונו המשוררות בשורות: "ותוך כדי כך, בחדוות עשייה,/ דישנה את הקרקע אייה אייה". אנפיות הבקר מלקקות את האצבעות.
הכפולה השלישית
הכפולה השלישית מתארת את הפגישה בין עקשנטע לבין ג'יפ 22180. הג'יפ האפור ומכוסה הלשלשת מתאר את הקונטרסט בין ההווה הגרוטאי לבין העבר הצבאי המפואר בדרך בורמה (The older you get, the better you were). הר הזבל הופך להרי ירושלים ולמעין מסך שתוכני התודעה והזיכרון מוקרנים עליו. את ירושלים מייצגת מפת בינטינג.
כדי לצייר את מנוע הג'יפ איתרנו וצילמנו ג'יפ ששימש את יחידת שועלי שמשון; עשינו זאת בעזרת "מועדון החמש" – מועדון כלי רכב שעל לוחיות הרישוי שלהם מוטבעות רק חמש ספרות.
תצלום מתוך עוטה עור הנמר בהוצאת ספריית פועלים 1969, עמ' 305.
