ברשימה הקודמת הגענו לכפולה התשיעית, ואנו ממשיכות עם
הכפולה העשירית
הכפולה העשירית גרמה לנו הרבה כאבי בטן. ראשית, התקשינו להעמיד אותה עד כדי כך שעקשנטע התחילה להרגיש סכנה קיומית ואנחנו התחלנו להרגיש בחילה מפחד. התיאור הזה אולי נשמע מצוץ מהאצבע, הרי באותה עת כבר השלמנו תשע כפולות מתוך ארבע עשרה, אבל אף על פי כן כולו אמת. בעיקר התקשינו לבנות את הסצנה ולאייר רבות מהדמויות. בסופו של דבר סללנו כל מיני דרכים עוקפות, ובין השאר צמצמנו את מספר התינוקות ב"חדר"; כלומר בהתחלה רשמנו ל"חדר" מספר דרדקים גבוה יותר, ובהמשך הפחתנו אותו בגלל הקושי לאייר אותם.
עוד כאב בטן נגרם לנו כשהדפסנו את הספר: התברר שאשת הרב הרתחנית פשוט נעלמת לתוך הקיפול שבאמצע הכפולה. גם כפולות אחרות סבלו מבעיה דומה, אבל הכפולה הזו, כך חשבנו אז, התקלקלה לגמרי והצדיקה צעד מכאיב: לתקן את העיצוב ולהדפיס מהדורה נוספת. מחיר גבוה בהחלט לתקלה שממרחק הזמן נראתה לנו די קלה.
נעבור לאיור עצמו. מימין רואים את עקשנטע מובילה צוציק ל"חדר". הילד מפזם את השיר שאיירנו בכפולה השנייה (זוכרים? בכפולה השנייה רואים אֵת-מכוש-טורייה-וקלשון מתלכדים בסערה, אם כי נראה שהתבלבלנו ואיירנו מעדר במקום טורייה.) איור זה מופיע גם על הסימנייה שאנחנו מצרפות לספר; שָם הילד שואל את עקשנטע: ראית את הסימנייה?! והיא עונה: אייה אייה. איזה יופי שאפילו "סימנייה" מתחרזת עם "אייה אייה".
מצד שמאל רואים את ה"חדר". זהו "חדר" דרדקים, ומאחר שלומדים בו ילדים וילדות הוא נקרא גם "חדר ערבוביה". רב זישע לובש חותלות ומחטט באף ממש כמו רב זישע שהוא מבוסס עליו – רב זישע שאבא למד אצלו. ההרגל לחצוב באף מתבטא גם בחומר הלימוד המופיע על הלוח. בדומה למלמדים אחרים, גם רב זישע עוסק בפרנסה צדדית תוך כדי שיעור: הוא מגלף סביבונים.
הילדים מרוכזים בין השאר בלטאות וזבובים, ואת ההשראה לדבר שאבנו מתוך אחד התיאורים המצוטטים בספר המהנה והמאלף "ה'חדר' בחיי עמנו": "בחדר דרדקי שלמדתי בו אני היו כחמישים ילד, מהם היושבים על הספסלים הארוכים... ומהם שישבו על הרצפה ושיחקו. אלה שרים שירי עם ביידיש ומוחאים כפיים לפי החרוזים. אלה העוסקים במשא ומתן של כפתורים, גלגלים קטנים וכדומה, ואלה נלחמים זה בזה. שאר הילדים נמצאו בחצר או על ההר הקרוב שגידל קוצים וברקנים ומשתעשעים: חוטפים זבובים ותוקעים בהם קוצים, וכיוצא באלה".
Comments