ברשימה הקודמת הגענו לכפולה השתים עשרה, ואנו ממשיכות עם שתי הכפולות האחרונות.
הכפולה השלוש עשרה
כזכור, עקשנטע מספרת לדרדקי ה"חדר" את המעשה בג'יפ 22180 ובגור החתולים שנלכד בתוכו, ובכפולה השתים עשרה סימנו את תחילת המעשה באמצעות וינייטה עשויה מצמד זיקיות. בכפולה השלוש עשרה וינייטת הזיקיות מסמנת את סוף המעשה. מתחת לווינייטה רואים אריה כי מתברר שגור החתולים אינו אלא גור אריה יהודה. מעל לווינייטה רואים תיש רתום לירח – מחווה ל"ציפור ציפור", שיר שחיבר איציק מאנגער ותרגם חיים חפר; הנה הקטע הרלוונטי מתוכו:
ציפור ציפור טרי לה לילה לו איפה האבא כאן הוא בטח בטח לא
לאן הוא נסע לחפש לו פרנסה מתי הוא יחזור מחר בבוקר בוקר אור
האם נסע הוא ברכבת או עם העגלון אולי נסע באווי- אווי אווי אוירון לא חמור חמורותיים כי רתם הוא את התיש לירח שזרח דאשתקד דיו דיו סע כבר סע לחפש קצת פרנסה כי לארץ פומרניא היריד ירד
מחווה נוספת רואים בצד הכפולה השמאלי. רב זישע ואשתו מבלים בתיבה ירח דבש שני, והם מרחפים מאושר מול הר הזבל כפי שמרק ובלה שגאל מרחפים מאושר בציור "מעל העיר".
הכפולה הארבע עשרה והאחרונה
בכפולה זו אפורה מנחיתה את העיִר לבן על קרקע הפולניות: היא מודיעה לו שהוא אינו יכול להסתפק בהישגי עקשנטע ועליו להביא על גבו את המשיח. לכן אפורה ולבן מוקפים בסצנות מחזון אחרית הימים: וגר זאב עם כבש; ונמר עם גדי ירבץ; ואריה כבקר יאכל תבן; ושעשע יונק על חור פתן ועל מאורת צפעוני גמול ידו הדה.
