בסתיו-חורף 2023 אנחנו קוראות – ביידיש, ביידיש – את "מסעות בנימין השלישי" ביחד עם היידיש-חברותא החכמה והמצחיקה. את "מסעות" כתב שלום יעקב אברמוביץ' בשם העט מנדלי מוכר ספרים (מֶנדֶלֶה מוֹיכֶר ספוֹרים), והוא מסרטט ביצירה תמונת ראי צנועה ל"דון קישוט"; דון קישוט משתקף בדמות בִּניוֹמין וסנצ'ו פנסה – בדמות סֶנדֶרל.
כל זה לא אמרנו אלא בשביל לספר לכם, רבותי, שמנדלי בחר לתאר את גיבוריו בתור זוג רומנטי. הפרק השלישי נקרא "בנימין מצא עזר כנגדו ונזדווג לסנדרל-האישה", ותחת כותרת בלתי מתחמקת זו נאמר בקול רם וברור:
הנח, חביבי, את הבולבוסים שלך ובוא ונתייחד בחדר... ואיש אין שם? אין לי עתה חפץ באיש עומד על גבנו – רצוני לגלות לך את ליבי, יותר לא אוכל להתאפק, דמַי רותחים בקרבי ואליך תשוקתי, מהר ובוא אחרי. שמא תבוא היא ותפסיק אותנו באמצע" (תל אביב: עם עובד, 2007, עמ' 43).
כמו שוטרי הספרות התחלנו לחפש בטקסט "הוכחות" לתזת הזוגיות ולבדוק אם אחרים כבר חילצו וחקרו אותה. תוך כדי חיפושינו הצטללה מהטקסט תזה נוספת: גיבורי מנדלי נמלטים זה לזרועות זה מנשים קשות ואף מַכּוֹת:
הוא היה קולף לה בולבוסים, מגלגל ופותת את הלוקשן...כאורח הנשים, ובשביל כך היו קוראים לו סנדרל האישה.... ויהי כבוא בנימין לסנדרל וימצאהו יושב על ספסל החלב וקולף בולבוסים; אחת משתי לחייו מתלהטת ואדומה, ומתחת לעינו כעין התכלת ושריטה וגרידה בבשרו שם, כשריטה שנעשית בציפורן ידי אדם, והוא יושב עצב...כמו אישה שבעלה עמד ונתן לה מכת לחי.... "מה לך, חביבי, שכך נפשך עגומה?" אמר בנימין בכניסתו, מורה לסנדרל על לחיו. "האות הזה לך, מהו? כלום הוא עוד הפעם מעשה ידיה של זו? היכן היא, הפלונית שלך?" (עמ' 42—43).
כאן איבדנו (נכון לעכשיו) את החשק להמשיך הלאה, ובמקום המשך נכתוב: כל זה לא אמרנו אלא בשביל לספר לכם, רבותי, שהנובלה "מסעות" עוּבּדה למחזמר, נעמי שמר כתבה את השירים, ושלושה מתוכם עמדו במבחן הזמן: "פירות חמישה-עשר (שלג על עירי)", "שירת העשבים", ו"סימן שעוד לא הגענו".
Comments