המקראה הצבעונית והמושכת הזו תושלך לפח האשפה (הווירטואלי, הווירטואלי). אמנם היא כתובה לילדים וביידיש, אבל כשמעלעלים בה – כפי שאנחנו כזכור עושות כדי להעשיר את יונטויבים – מגלים שאין בה שום יונטויבים: לא שופר ולא סוכה, לא חנוכייה ולא מלכת אסתר, לא יציאת מצרים ולא מתן תורה. גורנישט מיט גורנישט.
המקראה מחולקת לשערים על:
עונות השנה: האביב מתחיל במאי (והטבע בציורים נראה עפעס כמו אגדה יפנית, כולל פריחת הדובדבן). בקיץ שוחים בנהר ולוכדים גרינע זָ'בֶּס בצל עצי אגס. בסתיו הכול מצהיב, בקבוק וישניאק מתחמם על אדן החלון, המרתף מתמלא בכרוב כבוש, והארובה מתחילה לעשן. בחורף הכול מלבין ובובות שלג משגיחות על הילדים שמחליקים על הקרח.
אהבת המולדת: ביקור במאוזוליאום של לנין (תור המבקרים ממשיך הרבה אחרי שהציור נגמר – עד כדי כך הביקוש גדול). מהפיכת אוקטובר ודגלים אדומים. בניית גשרים ומסילות רכבת ושיגור קוסמונאוטים לחלל (על החללית כתוב: CCCP). וסבתא שאינה סורגת אלא מכהנת כראשת העיר.
עבודה: הציורים מראים מהנדס מעיין בתוכניות, אופה לחם בריא ושרירי על רקע קומביינים אדומים, ונהג באוטו שלנו – גדול וירוק.
סדר היום: בבוקר משכימים והולכים לבית הספר; בבית הספר לומדים תחילה את האלף-בית (כאן כתוב: אלעפבייס), והילדים שכבר שולטים בקריאה פוגשים סיפור ששמו בעברית "אשריי יתום אני" (כאן כתוב: יאָסעם); בערב מתרחצים ואמא יפה וצעירה משכיבה לישון.
מלחמת העולם השנייה: שער המקראה הזה נקרא "תמורת השלום אנו משלמים את המחיר היקר ביותר", (תראו איך התרגום לעברית מבליט את הקשר בין שלום לתשלום, בין הסְדרה למחיר). השירים והסיפורים בו מוליכים את הקוראים מִקרבות מלחמה, רעב ושכול אל ניצחון במלחמה, אחוות עמים ופריחה לאומית. בגלל המלחמה ההיא וקווי הדמיון בינה לבין הנוכחית, ייתכן שנייחד לשער הזה רשימה נפרדת.
האוטונומיה היהודית שבירתה בירוביג'אן: הטַייגה (היער הסיבירי), התעשייה (אוניות, רכבות, גשרים) ולימודי היידיש בבית הספר.
ואמנם, המקראה הזו נוצרה עבור מערכת החינוך באוטונומיה היהודית שברית המועצות הקימה במזרח הרחוק. מאחר שהסובייטים ראו בדת אופיום להמונים, המילים בלושן קוידש נכתבות במקראה לפי כללי ההגייה במקום לפי כתבי הקוידש (אלעפבייס, יאסעם), ומאותה סיבה אין בה שום יונטויבים. גורנישט מיט גורנישט. לכן השלכנו את המקראה לאשפת "יונטויבים", אבל הנה – היא הפכה לאוצר באתר ההוצאה.
Comentários